האתר בתהליך שדרוג
האתר בתהליך שדרוג
הכל התחיל כשמצאתי את עצמי במקום של עצב כבד, של לב שותת-אובדן פרידה. בור ללא תחתית שהשיג רק את נסיגתי אל מחשכים פנימיים.
פרק זמן בן 4 שנים שהביא איתו תהייה- האם זה כל מה שיש לחיים להציע? כי אם כן, אז זה לא אטרקטיבי במיוחד.
ובאותה הנשימה שאלתי- איך זה יכול להיות ש'חיים' זה רק זה? 'רשימת מכולת' של מה שצריך לעשות ותהום של קושי לחיות את חיי היומיום.
כי איכשהו, משהו בפנים לחש בשקט רועם, שחיים? זה יותר.
בצער הבנתי שאושר הוא יעד שעדיין לא בקרתי בו באמת, ושהוא הוא רצוני העמוק ביותר.
ויצאתי למסע מבורך כשאני מצוידת בכמה פריטים משמעותיים: נחושה שיפסיק לכאוב לי כל כך, מוכנה ומסכימה לעשות שימוש בפרפקציוניזם שלי כדי להשתמש בכלים ובצורות ריפוי שיְקָרוּ בדרכי, ובידיעה פנימית של משהו נשכח שמבקש להיחשף.
איך זה יכול להיות ש'חיים' זה רק זה? 'רשימת מכולת' של מה שצריך לעשות ותהום של קושי לחיות את חיי היומיום.
המסע הזה הפך להיות הדרך בה צעדתי חזרה הבייתה. למדתי בו להכיר את יעד האושר בצורות שהביאו ללמידתו, תרגולו ונוכחותו.
ובדרכי הבייתה גיליתי שהצלחתי לחזור אל בין החיים עם יכולת לחיותם במלאות שהולכת ומתרחבת מאז.
בין אוצרותיי, שנמצאו לאורך הדרך, נמצאה לה אבן חן- יכולת ישנה נושנה מימי ילדותי- היכולת לראות את הדברים אחרת מהמקובל.
אם בעבר יכולת זו נחשבה לדבר שצריך להתרחק ממנו כדי להיות דומה לשונים ממני, אזי בעקבות מסעי היא הוערכה ככלי מרפא לי ולאחרים.
הסתכלות אחרת על העולם לא נרכשה אצלי על ידי למידתה, אלא נחשפה כמשאב ויכולת קיימים שנגנזו ונחשפו לאור.
ולקבל ישירות למייל תכנים חדשים להתפתחות הרוחנית והאישית שלכם
