האתר בתהליך שדרוג
האתר בתהליך שדרוג
האם אנחנו יודעים מהי תכליתו של דבר? או במילים אחרות – לשם מה הוא קיים ונוצר?
סבירות גבוהה היא שאנחנו חושבים שאנחנו כן יודעים למה נועד, למשל, ספל התה אהוב עלינו. ברגע שהחלטנו שזה מה שהוא, נפנפנו מעלינו את כל האפשרויות האחרות שחלקן יכול להיות כזה – עציץ, קופת חסכון, ספל קפה, מיכל לשמירת הצדפים שנאספו על חוף אהוב.
נשמע ברור כשמדובר בספל תה אהוב, אך מה קורה כשמדובר במשהו שנראה שפוגע בנו?
ניסוי שווה. תאמינו לי.
כל דבר שפג תוקפו 'מתקלקל' ולא נכון לעשות בו שימוש יותר. הוא כמו נרקב והרקב הזה הולך ומתרחב. מערכת יחסים שסיימה את תפקידה בחיינו, טוב יהיה לשלחה לשלום ובשלום. כך גם הנעלים האהובות בנות 15 השנים שיש להן חור גדול שהסנדלר כבר לא יכול לו. כך גם רגשות קשים למצב שחווינו שרק ממשיך ומעמיק את פציעתו כל עוד לא למדנו לשחררו לחופשי.
מורשת ארוכת דורות של זכרונות לגבי מה שהוא בלתי אפשרי מייצרת שרשראות ד.נ.א. רוחני שיש לנו הזכות לשים אליהן לב ולבחור שלא להמשיכן. אנחנו חושבים שמצב בלתי אפשרי הוא אפשרי ולכן יש לנו אותו. תארו לכם שאפשר היה שמצב בלתי אפשרי יהיה בלתי אפשרי?! היכולות שלנו הן הרבה יותר משרשראות הדורות והד.נ.א.. בכל יחידת זמן אפשר להחליט על שינוי. להיות אנחנו השינוי.
הגוף שלנו הולך לאן שהמחשבות שלנו שולחות אותו להיות. כשאנחנו רעבים וחושבים על כך, הגוף ילך לקחת משהו לאכול, כשאנחנו חושבים שצריך ללכת לעבוד, הגוף קם ועושה את שהמחשבה אומרת לו.
המחשבות שלנו ניזונות ממה שאנחנו מאכילים אותן. אמרנו 'בלתי-אפשרי'? אכן יהה הדבר כזה, אך גם להפך. אפשרי.
הגוף שלנו הוא כלי. כלי תחבורה לחצות בעזרתו את נתיב החיים על פני האדמה מרגע הלידה עד לרגע הפרידה מהגוף.
הגוף שלנו הוא כלי. כלי תקשורת. יש תקשורת אחת ממש ברורה. זו שמחברת או מנתקת בין אנשים. הגוף שלנו הוא כלי. כלי תקשורת בין הדחוס יותר לדחוס פחות, בין כאן לשם. מרחב ידע אינסופי נגיש…בעזרתו של גוף.
הגוף שלנו הוא כלי. כלי עבודה למירוק מה שהושחר, לכריית יכולותינו ממכרה נסיבות חיינו.
אחד התרגולים העמוקים ביותר לאורך החיים הוא הבחירה ממקום שיש בו אפשרויות. בחירה חופשית.
אם אני רואה את הגוף כמשהו פגיע אני פוגעת בי איתו. אבל אם יש לי אפשרות נוספת, להתחכך בעזרת מערכות יחסים בגופים אחרים ובזכותם ללמוד את צמיחתי וצמיחתם, יש לי אפשרות נוספת, אזי יש לי בחירה.
תכלס לגוף שלנו אין רצון משל עצמו כלל. מה שהגיע איתנו בטביעת האצבע של הד.נ.א. מכתיב לו למשל את גובהו וגוון עיניו. תפקודי הגוף כל כך מתוחכמים ומופעלים על ידי המח שלנו.
גם מדענים מספרים שאכן ניתן לרתום את הגוף לריפוי וצמיחה על ידי התייחסות אל מה שהוא מביא אלינו כסוג של קנבס. עכשיו כל שנותר הוא להתחיל ללמוד לצייר…
ולקבל ישירות למייל תכנים חדשים להתפתחות הרוחנית והאישית שלכם
