חוש ריח
- ענת בקר
- מרץ 31, 2022
ריח תמיד שולח אותנו למחוזות מוכרים, כאלה שנעימים לנו, כאלו שלא, אבל תמיד ריח ישן יביא איתו זיכרון.
חוש ריח אוגר עבורנו בקלילות הרבה ביותר זיכרונות. אנחנו לא שמים לב לכך שהוא מופעל בקלות שכזו ומייצר פעולה בה אנחנו נוקטים, כי הוא מדריך ‘בילד-אין’ אליו התרגלנו.
הוא סוחף אותנו לעבר מאפיה קרובה עם ריח ילדות של מאפה אהוב עוד בטרם ראינו אותה או שמענו את המולת האנשים ששם או טעמנו את מטעמיו. כך הוא גם מרחיק אותנו למשל, מאדם שריחו דומה לריחו של מישהו שמערכת היחסים שלנו אתו גרועה.
הוא מניח מידע נחרץ על נעים או לא נעים, על מושך או דוחה. חלוץ בראש המחנה ואפילו יותר מכך- הוא פורץ דרך. מעין דחפור דמיוני שמפלס עבורנו את הנתיב ללכת בו כשהוא נכון. הוא יוביל אותנו אל ארומת הקפה האהוב עלינו ויזיז אותנו במהירות משובל הריח של פגר מת בדרכנו אל הקפה.
אפשר בהחלט לומר שריח ‘מוביל אותנו באף’. אמנם השימוש שעושים במשפט הזה הוא לשלילה, ז”א שיש בו הכרזה על כך שמישהו מחליט עבורנו ואנחנו נגררים אחריו. אך יש בו גם הצגת עובדה פשוטה לגמרי.
ריח מוביל אותנו באף לנתיבים ויעדים שלפעמים הם בלתי רצוניים עד שנשים לכך לב. זה כמו להריח בושם פריחת הדרים שתוביל אותנו בפועל אחרי אפינו למצוא את העץ המפיץ אותה ורק כשאנחנו כבר בחיפוש לשים לב לכך.
יש נטייה להשתמש בחוש הריח בהשאלה ולתת לו גם יכולת קבלת החלטות במידה ועסקה ‘לא מריחה לנו טוב’ . ‘ריחו’ וריחו של משהו יגרום לנו לקבל החלטות לכאן או לכאן.
ריח הוא פיזי, אך 'ריח'? הוא אנרגיה. הוא המנוע הפנימי שמאפשר לנו לחשוב עם הבטן.
בפשטות ניתן לומר ש’ריחו’ של דבר עובד היטב דרך המהות האנרגטית שמרכיבה אותנו. אנחנו שילוב מפואר של רוח וחומר. החומר מריח בעוד שניחוחו של ‘ריח’ נישא ברוח.
