חוש ריח

חוש ריח אוגר עבורנו בקלילות הרבה ביותר זיכרונות. אנחנו לא שמים לב לכך שהוא מופעל בקלות שכזו ומייצר פעולה בה אנחנו נוקטים, כי הוא מדריך 'בילד-אין' אליו התרגלנו.

הוא סוחף אותנו לעבר מאפיה קרובה עם ריח ילדות של מאפה אהוב עוד בטרם ראינו אותה או שמענו את המולת האנשים ששם או טעמנו את מטעמיו. כך הוא גם מרחיק אותנו למשל, מאדם שריחו דומה לריחו של מישהו שמערכת היחסים שלנו אתו גרועה.

הוא מניח מידע נחרץ על נעים או לא נעים, על מושך או דוחה. חלוץ בראש המחנה ואפילו יותר מכך- הוא פורץ דרך. מעין דחפור דמיוני שמפלס עבורנו את הנתיב ללכת בו כשהוא נכון. הוא יוביל אותנו אל ארומת הקפה האהוב עלינו ויזיז אותנו במהירות משובל הריח של פגר מת בדרכנו אל הקפה.

אפשר בהחלט לומר שריח 'מוביל אותנו באף'. אמנם השימוש שעושים במשפט הזה הוא לשלילה, ז"א שיש בו הכרזה על כך שמישהו מחליט עבורנו ואנחנו נגררים אחריו. אך יש בו גם הצגת עובדה פשוטה לגמרי.