מאמץ vs אומץ
כשזה קורה זה מתפוצץ בתוכי לשני חלקים, החלק הזה שכועס וזועם, שבועט את מביא הבשורה וזורק אותו מכל המדרגות רק כי לא הבין. וזה שמנסה להבין משהו שחמקמקותו חלקלקותו מקלקלים לי את ההבנה של מאיפה, לעזאזל, זה הגיע.
קיים אור שהעולם הזה אינו יכול להעניקו
הבוקר פתחתי פתיחה אקראית בספר "קורס בניסים" ושימו לב מה יצא לי:
"קיים אור שהעולם הזה אינו יכול להעניקו. ואילו אתה יכול להעניקו, מפני שהוא ניתן לך.
ובזמן שאתה מעניק אותו הוא מאיר ונוגה וכך קורא לך מן העולם ללכת בעקבותיו."
– קורס בניסים מתוך מציאת ההווה
מעשה בחשופית
הסכמתי לך אדמה קרה ואבנית. היה קצת קשה להשיל את נעלי החילזון מעל רגליי, אבל מיד כשהורדתי אותן הבנתי כמה חלזונית אני.
הרגישות הזו בכפות הרגליים של ג'לי חשופי. אבל זו אני- לא אשת הַיְּחֵפוּת.
May the force be with you, מי ייתן והכח יהה עמך
May the force be with you, מי ייתן והכח יהה עמך
המשפט הזה נחקק כבר בתודעה האנושית בעזרת כל מה שקשור לסאגה הקולנועית של מלחמת הכוכבים
Star wars
שעבוד
חֶשְׁבּוֹן וְנֶפֶשׁ נִעוּר שֶׁל פֶּסַח אֶת מִי שִׁעְבַּדְנוּ, וּבִשְׁבִיל מָה?
טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה
טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה בשם עוצמת רוח-האדם כמה מילים לפתיחה: זהו טקס שמהותו היא עבודה משותפת עם בני נוער. זהו בעצם הטקס שלהם. הם עושים אותו ביחד עם המפיק/ה ונמצאים במקומות מרובים בתוכו. הם דור ההמשך והעתיד ולפיד השימוש בעוצמת רוח-האדם הועבר כבר אליהם. זו הזדמנות מרגשת לראות אותם משתמשים בעוצמתם האישית והקבוצתית. התחלתי את עבודתי איתם כארבעה חודשים לפני הטקס כדי לשמוע את בקשותיהם ועצותיהם לגבי מהלכו ותכניו ואכן העלו רעיונות משובחים ששולבו בטקס. הבטחתי לעצמי שכל מפגש איתם, ולא משנה כמה מהם הגיעו אליו, יתן להם משהו לחייהם שמחוץ לטקס. ההחלטה לעבוד עם הנוער ,מהשלבים הכי ראשוניים של הטקס, הביאה איתה סיפוק מרחיב אופקים ויצרה קבוצה שעבדה ביחד לשם מטרה משותפת והצליחה. המלצתי הכנה היא להכין את הטקס עם נוער משכבות גיל של כיתות י'א וי'ב בלבד. הנוער והילדים הצעירים יותר נחשפים די והותר לנושא מורכב זה. הכוונה הייתה להגיש לקהל טקס בנימה אינטימית, למרות גודל קהלו וגודל המקום בו התרחש . כדי לתמוך בזה נבחרה מנחה שתפקידה היה להיות גם "מבוגר אחראי" על הבמה. וכך אם מישהו נזקק לעזרה, תמיכה או כל דבר אחר היא הייתה שם לעשות זאת. הבמה: מה שהוסיף ותמך ברצון לאינטימיות היה סידור הבמה.במרכזה הונח שטיח סלון ביתי, עליו 3 כסאות מרווחים/כורסאות ומנורת-רגל גבוהה.בירכתיה -7 משואות קרובות לגב הבמה במרחק שהתיר מהנדס הבטיחות בשל סכנת-אש.וכן סידור כסאות-הקהל. במקום סידור בשורות נבחר סידור "חצי גורן", עד כמה שהשטח איפשר. ועוד על הבמה היה הגב שלה שהכיל: כרזת ענק ובה עולה חדש ניצול שואה עם מספר על היד קוטף תפוזים בפרדס. מסך עליו מצגת מותאמת לכל הנעשה על הבמה בזמן אמת שהופעלה על ידי יוצרה. הפרחים כמו נוזלים מהתפאורה, בכרזה הם תמונה ולא חיים, ומתגלים שוב למרגלות הבמה עם אדניות עץ ובהן פרחים באותו הגוון, אך הפעם הם חיים ורעננים. מוזיקה: כרבע שעה לפני תחילת הטקס, הושמעה מוזיקה מותאמת שנבחרה בקפידה לשם כך, ברקע. מה שניתן למצוא ביוטיוב בר שימוש וכן אם יש לכם נגישות לחומרים אחרים באישור.הפסקתה של המוזיקה היוותה סימן לקהל לקשב. מוזיקת-הרקע ליוותה גם אנשים בעלותם וברדתם מהבמה , כדי שלא לייצר מרווחי-זמן לקהל בלא כל התרחשות. ואז המנחה פתחה את הטקס ובקשה מהקהל לעמוד על רגליו. מהלך הטקס: "נזכור" מאת אבא קובנר היה הראשון. נבחר לשמש חלופה לתפילת היזכור הידועה. הקריא אותו נער מתנועת הצופים תוך כדי הורדת הדגל לחצי התורן.עבדנו ביחד על הקריאה תוך שימת דגש מהם הדברים שעבורו אישית הם המשמעותייםביותר ואיך לאפשר לזה להגיע אל הקהל. השלב הבא מבקש מכם לבדוק האם תרצו שתהיה תפילת "קדיש" ותפילת "אל מלא רחמים"?אם כן, מי הוא הנושא את התפילות הללו? והוא זה שמוזמן לבמה ע"י המנחה. לפני מספר שנים נפטרה נאוה סמל ובחרתי אחד משיריה ושמו "מדברית". בעבודת צוות מרגשת עם המנהל המוסיקאלי של חבורת-הזמר המקומית, המילים הולחנו והועלו על במת הטקס.וזו הזמנה לבדוק מיהם האנשים ברוכי-הכשרון אליהם אתם יכולים לפנות ו"להרים" פרוייקט דומה עם מילים שתמצאו לנכון להביא לכדי הלחנה וביצוע. הזדמנות להפגין עוצמה מסוג נוסף על במתהטקס ולשתף חושים נוספים במתרחש. מי הם האנשים המובילים את קהילתכם? האם ירצו לומר מילים מכוונות לערב שכזה? זה הזמן להעלותם לבמה. זה יכול להיות מנהל/מנהלת מוסד או ארגון, ראש מועצה/עיר וכדומה. משואות הזכרון שהודלקו היו 7. 6 לזכר כל אחד מהמיליונים והשביעית לכבוד עוצמת רוח-האדם. ההדלקה שלהן פוזרה בין המרכיבים השונים של הטקס, מתוך שיקול לאפשר לקהל לעכל את הנאמר ונעשה אצל כל אחד ממדליקי-משואות הזיכרון. מדליקי המשואות היו מתנדבים. בנושא הדלקת המשואות הנה מספר נקודות בעלות חשיבות עבורי ולפיהן פעלתי: בני דור ראשון המבקשים להדליק משואה נענו מיידית ובתודה. הרכב מגוון של מדליקים. ז"א בני דור ראשון, דור שני, דור שלישי, נציגים מניצולי השואה מצפון אפריקה ולא רק מאירופה וגם אנשים שלכאורה לא גדלו עם קשר משפחתי לשואה אך נושאים את צריבתה בליבם. כל אחד ממדליקי המשואות נשאל אם יסכים לעלות לבמה עם נציגי דורות משפחתו. הוכחה מיידית לקיום העוצמה והעברתה מדור לדור. היו מביניהם שעלו מלווים 4 דורות של משפחתם לבמה. מרגש ומרטיט. כל אחד מהמדליקים התבקש לכתוב קטע קצר לפי רצונו ויצירתיותו הקשור לעוצמת רוח-האדם בהקשר של השואה. עבדתי עם כל אחד מהם על הנוסח ועל ההקראה כדי להקטין התרגשות ואי הבנות בזמן הטקס עצמו. וזהו הזמן למשואה הראשונה. https://youtu.be/r70BTqKKc3I הסרטון צולם ב-2019 מספר מרכיבים בטקס נוצרו לשם המחשה לכמה שיותר חושים של עובדת העברת עוצמת רוח-האדם מהשואה ועד היום.מרכיב, לו קראתי, עבר עבר הווה, נכנס כאן לטקס. פעמיים לאורך הטקס היה החלק הזה. פעם אחת על ידי נערה ובשניה – נער. ביושבם על הכסא הראשון (מבין השלושה שבמרכז הבמה), הקריאו קטע בגוף ראשון על אדם שהיה בשואה ולא שרד אותה והפגין את עוצמת רוח-האדם. בחרנו את אתי הילסום ואת מרדכי אנילביץ'. ואז עברו אל הכסא האמצעי והקריאו בגוף ראשון קטע על ניצול שואה ששרד, עלה ארצה ומת בה. נבחרו רחל הילר וארנו שפיגל. ואז עברו אל הכסא האחרון ושם סיפרו על עצמם. מי הם ובאיזה אופן הם מצאו שעוצמת רוח-האדם התגלמה בהם. בזמן הדבר הזה בגב הבמה במצגת הייתה שיקופית ובה 3 תמונות. שתיים ריקות והשלישית, לפי המיקום על הכסאות שעל הבמה, תמונתו של הדובר. ובתמצית, 3 דוברים בתוך קול אחד, בגוף ראשון של המבצע/ת: עבר – יהודים שניספו עבר – ניצולי שואה שעלו ארצה ובה סיימו את חייהם הווה – הנערה/נער שהקריאו את כל המרכיב הזה בטקס בטקס שלנו שולבו בנות מחוג המחול בישוב. בשל מצב מאתגר אליו נקלעו הבנות, קבלנו בפועל הוכחות לעוצמת רוח-האדם מעצם העובדה שהעלו קטע מחול שאת הכורואוגרפיה שלו הכינו בעצמן כמו את בחירת המוזיקה (נתן גושן המופלא עם "יודע") והחלטת התלבושות. קטע המחול, שעל פניו הרגיש לי כלא נכון לשילוב בתחילת תכנון הטקס, התברר כאלמנט מקשר ומגשר של הנושא ברבדים נוספים עבור הקהל. האם יש לכם קבוצת-מחול שכזו או דומה לה? ואולי זו קבוצת-מחול של אנשים בוגרים, העושים זאת להנאתם? כולם מתאימים ביותר להכין קטע מחול יחודי. חבורת הזמר המקומית, בנוסף ל"מדברית" של נאוה סמל, שרה את גרסתה ל"ים הרחמים" המצמרר של קובי אפללו. מרגע תחילת העבודה עם בני-הנוער צילמתי אותם והם את עצמם בכוונה מראש ליצור קליפ קצר המלווה את התפתחות היצירה של הטקס. הקליפ, הוכן על ידי איש מקצוע משובח והוצג על המסך שבגב הבמה כחלק מהמצגת. הוא הוצג על ידי המנחה, במילים מעוררות סקרנות, טרם הקרנתו. בחתימת הטקס, לשירת התקווה, הוזמנו כל משתתפי ויוצרי הטקס לעלות לבמה ולהתרגש בשירה משותפת עם הקהל. ולקראת יציאה לדרככם עם הטקס:
מצפן – פתיחה אקראית בקורס בניסים
מצפן פתיחה אקראית בקורס בניסים בתקופה הזו שבה אנחנו חיים, יש לנו משימה – לשמור על התדר שלנו. וזה לא משנה אם אנחנו תלמידים של קורס בניסים או של דרך רוחנית אחרת, וזה לא משנה אם אנחנו בתחילת התפתחות רוחנית או שזה כבר חלק מחיינו. ביומיום שלנו קל 'ללכת לאיבוד' ולא תמיד אנחנו מצליחים למצוא זמן להתבוננות פנימה.אנחנו יודעים שאנחנו צריכים, אבל פשוט לא מגיעים לזה. אפשרות מופלאה למציאת מצפן פנימי אישי שלנו יכולה להימצא כאן, גם בשביל היופי של הדרך ובעיקר בשביל השבחה וצמיחה עבורנו. אשמח להירשם >> מצפן פתיחה אקראיתבקורס בניסים בתקופה הזו שבה אנחנו חיים, יש לנו משימה – לשמור על התדר שלנו. וזה לא משנה אם אנחנו תלמידים של קורס בניסים או של דרך רוחנית אחרת, וזה לא משנה אם אנחנו בתחילת התפתחות רוחנית או שזה כבר חלק מחיינו. ביומיום שלנו קל 'ללכת לאיבוד' ולא תמיד אנחנו מצליחים למצוא זמן להתבוננות פנימה.אנחנו יודעים שאנחנו צריכים, אבל פשוט לא מגיעים לזה. אפשרות מופלאה למציאת מצפן פנימי אישי שלנו יכולה להימצא כאן, גם בשביל היופי של הדרך ובעיקר בשביל השבחה וצמיחה עבורנו. אשמח להירשם >> על המפגשים מפגשי הפתיחה האקראית נולדו מתוך צורך לקיצורי זמן ומתוך כמות השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו שרק הולכת וגדלה. בתדירות נוחה של אחת לתקופה, אנחנו נפגשים בזום לשעתיים של התחברות לתדר של ריפוי שהוא קורס בניסים. באמצעות התכווננות וכוונה נבצע פתיחה אקראית (האומנם?) בספר ״קורס בניסים״.את הטקסט שיתגלה בפנינו נלמד ונחקור עם המסר הגבוה שיש בו עבורנו. את זה נעשה בשילוב עבודה עצמית, מדיטציות שמטרתן לעודד כיוונון מדוייק בחיינו ושמירת התדר שנוצר במפגש. עדכנו אותי >> כל פתיחה בספר מעוררת מחשבה, כיוונים נוספים שמפתיעים ומרגשים ויש בה קבלת כלים חדשים לחיים מבנה הסדנא קורס דיגטלי המועבר בזום אחת לתקופה למשך כשעתיים בין השעות 19:00 – 21:00 רכישת כרטיסיה של 4 מפגשים בעלות של 320 שקלים, ובחירה שלכם באיזה מהמפגשים תרצו להשתתף מה לומדים בסדנא מהלך המפגש דינמי ומותאם לפי צרכי הקבוצה שהתגבשה אליו ולפי המידע שמגיע לשימוש הקבוצה הזו. שאלות שלכם ועבודה עצמית ומדיטציות נוכחים בכל מפגש ומטרתם איפשור יצירת מצפן אישי עבורכם. הפתיחה עצמה יכולה להיות שלי או שלכם ולעיתים גם וגם. כאשר היא מתבצעת, אנחנו מתעמקים במה שמגיע מתוך הדפים, השורות והמילים כדי לקבל את המידע שמועבר אליכם המשתתפים בעזרתי. יכולת הלימוד שלי, אם היא מובנת כהלכה, היא נטולת מגבלותאל תסתפק באושר עתידאל תרשה שאור העולם, שניתן לך, ייסתר מפני העולםכשאתה מוותר על השלום, אתה מוציא את עצמך מתוכוהברירות נמצאות בשכלך על מנת להשתמש בהן הקודם הבא תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך https://youtu.be/eiK7gV83yeQhttps://youtu.be/-OiV9FGI06shttps://youtu.be/oc1x0hgoDeI לפרטים נוספים ולהרשמה השאירו פרטים ונשוחח
הקובע המקבע
המשפט מגיע בכל מיני וריאציות, אבל בסיסו נשאר יציב ואיתן בעודו אוחז בצמד מילים. זה הגיע כשאלה- מתי נחזור לשגרה? או- אני מחכה כבר לחזור לשגרה. החזרה לשגרה תסדר הכל. ועוד ועוד. אתם קוראים את המשפטים הללו, ובלי צורך ביותר מידי מחשבה, נזכרים או מייצרים את הגרסה שלכם לצמד הזה: חזרה לשגרה. זה הדבר לו ערגו ועורגים המוני המונים בכל העולם כולו. מהי שגרה שיצרה בקלות רבה קהל מאמינים גדול כל כך שהולך בעקבותיה? בניסוח המילוני שלה היא נוהג קבוע, דרך פעולה מקובלת וגם התנהגות או התרחשות החוזרות על עצמן בדרך וזמן קבועים. קל לנו לדעת בדיוק על מה מדובר, כי הלא כולנו התנסנו בשגרות רבות כל כך. השגרה של הקימה בבוקר או השגרה של המסלול לעבודה, שגרת התזונה או הפעילות הגופנית שלנו, שגרת התחזוקה הרגשית שלנו או שגרת מפגש עם אדם כזה או אחר. שגרות שזורות בחיינו ושלובות בהם בחוזקה רבה. אנחנו כבני אדם חווים לרוב רגיעה כאשר מתקיימת חזרתיות. המקצב החזרתי הוא המייצר הרגעה. כך עובד המח שלנו, על פי מחקרים המדע. חזרתיות מייצרת עבורנו את היכולת לצפות את העתיד ולדעת שגם הוא יהיה באותו המקצב, התדר, העוצמה וכו'. זאת אומרת, ששגרה עוזרת לנו להיות חוזי עתידות ונביאים בשערי עירנו. היא מכתיבה מקצב שחוזר על עצמו שמרגיע אותנו, או לפחות כך אנחנו מניחים. המקצב החזרתי הוא המייצר הרגעה. אבל מה קורה כשהשגרה מופרת בין אם בחרנו בעצמנו לשנותה ובין אם לא? שגרת תלותנו בשגרה תוקפת את מחשבותינו ולכן את התנהלויותינו. האמונה ששגרה היא מקום של שקט ושלווה, של רוגע וביטחון נכונה בחלקה ולפרקי זמן שאינם ארוכים. אני מעלה כאן את עובדת היותה של שגרה סוג של אשלייה. האם החזרה לשגרה הביאה את כל מה שלכאורה היה מובטח בתוכה ליותר מאשר פרק זמן קצר? הבטחות השגרה לשקט ושלווה, לרוגע וביטחון- האם הן נשארו אתכם לאורך זמן? ויתכן שהשאלה היא האם אכן השגרה קיימה את הבטחתה בכלל עם מה שקרוי החזרה אליה? כאשר אנחנו צריכים משהו הדבר מייצר קיבעון. אנחנו מקובעים על השגתו בכל מחיר ללא קשר לרלוונטיות שלו, למצב שלנו ולמצב חיינו והאם הוא אכן מחזיק עבורנו את הדבר המיוחל. כאן יושבת לה אפשרות לערוך מהפך והוא יכול להתרחש כאשר צורך מוחלף ברצון. לא ברמת החלפת המילים, אלא ברמת הסכמת הלב והליכה אל עבר שחרור צורך במשהו אל עבר רצון בו. דבר כזה מאפשר לנו לעבור ממקובעות שבמהות השגרה לגמישות. מהפך יכול להתרחש כאשר צורך מוחלף ברצון. כאשר עוסקים בשמירה מבחינה ביטחונית על מישהו שהוא אדם ידוע ואישיות חשובה, אחד הכללים החשובים הוא שבירת שגרה. שבירת שגרה לשם ביטחון והמשך חייו של גוף על ידי התנהלות בלתי צפויה שמבקשת תשומת לב ולא אחת אוטומאטית. שגרה מאלפת אותנו ומייצרת לנו אוטומטים שממשיכים לפעול גם כשאינם משרתים את מטרתם יותר. אלו האוטומטים שהוטמעו בנו מהתנסות חזרתית ומפעילים אותנו בסופו של דבר מבלי ששמנו לב ומפנים לנו לכאורה זמן לדברים אחרים. זה כמו הפניה ימינה שבצעתם גם כשקיימת האפשרות להגיע לאותו המקום באותו הזמן גם בעזרת פניה שמאלה. נוף אחר ותירגול המח שלנו לגמישות מחכים בפניה שמאלה. או כמו הכנת הקפה 'על עיוור' שמונעת מאתנו את ההתענגות על האפשרות המופלאה הזו הגלומה ב'כולה' כוס קפה. שגרה מאלפת אותנו ומייצרת לנו אוטומטים שממשיכים לפעול גם כשאינם משרתים את מטרתם יותר. כשאנחנו מתנהלים מתוך שגרה קשה לנו לקבל שינויים ולעשות אותם ברוגע. הזמנים שבהם אנחנו חיים מאז תחילת 2020 הם זמני שינוי. שגרה אינה תורמת לנו דייה כמו בעבר. היא אשליית ביטול אי הידיעה של מה טומן בחובו עבורנו העתיד. היא בעלת היכולת לסמא את עיננו מלראות אפשרויות חדשות שמביאות בחיקן אושר ושמחה, סיפוק ושלווה שנדרשים כיום יותר מתמיד. ככל שנהיה גמישים יותר כך הפנים שלנו יחבור ברכות ויכולת גבוהה יותר עם כל מה שמתרחש לו שם מחוצה לנו ונחווה יותר הרמוניה בחיבור הזה. אפשר להגיע לשינוי שכזה מהחוץ פנימה למשל, עם בדיקת גמישות הגוף שלנו ולחתור אל עבר הגמשתו המדויקת והנכונה לנו אפילו בעזרת תרגילי מתיחות מידי בוקר (כשכמובן כדאי לבדוק מהם התרגילים הנכונים עבורכם עם אדם שמבין בנושא) ואפשר לעבוד מהפנים החוצה. הנה הצעה כיצד ניתן להתחיל לעשות זאת. ככל שנהיה גמישים יותר כך הפנים שלנו יחבור ברכות ויכולת גבוהה יותר עם כל מה שמתרחש לו שם מחוצה לנו ונחווה יותר הרמוניה בחיבור הזה. הקריסטל הקרוי כלציט calcite מגיע בעזרת הטבע בצבעים רבים. לעולם הקריסטלים יש יכולות שינוי, שיפור, התמרה וריפוי. יש הטוענים שהם מאמינים בכך ויש שלא. התנסות היא תמיד לבחירה. המרחב שעבודה עם קריסטלים יכול לייצר הוא מרתק ביופיו ומעצים בחוויתו. זו רשימה חלקית ביותר של תכונות הכלציט לפי צבעיה. עבודה עם אחת מהן בעלת יכולת להניע מקובעות ששגרה מגלמת בתוכה לגמישות שמאפשרת צמיחה והתפתחות נוחים יותר ויותר. אדומה מתמירה את צורת החשיבה שלנו על הגוף הפיזי, חיים על האדמה, כסף וביטחון. כתומה מעודדת ספונטאניות ופתיחות לחשיבה חדשה, מה שהיה נכון לאתמול הוא לא בהכרח נכון להיום. אופטית זהובה עוזרת למצוא את קו האמצע במצבים של דואליות. כאשר אנו מתלבטים בין שני דברים ולא יודעים במה לבחור. ירוקה עוזרת להרחיב ולהגמיש את גבולות המחשבה. ורודה אטומה עוזרת להפתח ריגשית לחיבור בין אהבה חיצונית לפנימית. כחולה עוזרת בהפנמת ידע חדש וביישומו לצורות חשיבה גבוהות יותר כדי ליצור בחיינו אינסוף אפשרויות של צמיחה. לבנה שקופה עוזרת לקבלת מידע מהעצמי הגבוהה. מקומות בהם מוכרים קריסטלים שכאלה ידעו לכוון אתכם מה נכון לכם לעשות עם הכלציט שתבחרו. אולי זו אחת ואולי יותר ותהיו בעלי קשת גווני כלציט כדי להאיר בכם את היכולות להרגיש את החיים שלא רק דרך עיני השגרה הקובעת והמקבעת.
פרשנות של מילים – הכח היוצר
יתכן וזו תכנית גדולה שאנחנו חלק ממנה, אך חשופים רק למה שתפישתנו מאפשרת לנו לתפוש. יתכן שאין בכלל תכנית גדולה ואנחנו אמורים לפתור את הפאזל של החיים שלנו וגם את פאזל החיים בכלל.
מה זה שיעור רוחני?
מה שהופך שיעורים רוחניים לנחלת הכלל הוא עצם היותנו רוחניים. יתכן ותרימו גבה, אך לא רק מי שמצהיר שהוא רוחני מתקיים בתוך הרוחניות.