האתר בתהליך שדרוג

הביקוש לאושר לא מסתיים אף פעם

מאת: ענת בקר אושר | סיפוק | הגשמה | התפתחות אישית הביקוש לאושר לא מסתיים אף פעם אושר |  סיפוק  |  הגשמה  |  התפתחות אישית מאת: ענת בקר 6/4/2022 הרצון להיות מאושר משותף לכולם. עוד מתחילת תולדות האנושות, הרצון הזה מניע אותנו. רבים וחכמים חקרו ודיברו על הנושא ומאז ועד היום אנחנו ממשיכים בדרכנו אל האושר. אז מה בעצם נדרש כדי להשיגו? כשהרמב״ם פגש את אריסטו החיפוש המתמיד אחר האושר הוא אחת הסיבות שבזכותן יש כיום מספר הולך וגדל של דרכים להגיע אליו. ביניהן אנחנו יכולים למצוא את ההו'אופונופונו, תקשור, קורס בניסים, ספר הידע, יוגה, הילינג, הומאופתיה, מיידפולנס ועוד ועוד. אושר לפי אריסטו הפילוסוף מימי יוון העתיקה, הוא שלמות. כשאנחנו חווים אושר אין כל תחושת חסך או חסר. הכל שלם. הכל מושלם. הרמב"ם, איש אשכולות חדשן ורב פעלים ששאב השראה בין היתר גם מאריסטו, הוסיף שאֶל תחושת השלמות הזו אנו מגיעים כאשר אנחנו חווים בחיינו תחושת סיפוק. מדבריו ניתן ללמוד שאם אנחנו מסופקים אנחנו מאושרים. יש בחיבור הזה שעשה הרמב"ם בשורה מרגיעה ונפלאה. ראשית בגלל שסיפוקים שייכים לכל תחומי חיינו ולכן קל מאד למצוא קרקע פוריה כדי לגדלם. בנוסף, מאחר ויש סוגי סיפוק שונים- סיפוק פיזי, סיפוק רגשי, סיפוק תחושתי, סיפוק הופך להיות לנגיש ביותר. כל אחד יכול, ללא דרגות או השוואות. ״סיפוקים שייכים לכל תחומי חיינו ולכן קל מאד למצוא קרקע פוריה כדי לגדלם" הרעב לאושר ניקח כדוגמה את הסיפוק הבסיסי שקיים בשובע אחרי רעב. הגוף מדווח על צורך, רעב, ואנחנו מיידית בחיפוש אחרי פתרון לאי הנוחות שנוצרה. במקרה הזה הפתרון נמצא במזון שמחוצה לנו ושמביא איתו שובע שהוא צורה של סיפוק. הסיפוק כאן הוא מצב פיזי. אך הצורך הבסיסי, האינסטינקט, שמייצר רעב לא יגיע לכדי סיפוק רק עם הפיזי והחיצוני בלבד, מאחר ומעצם הרווחה שבשובע מתקיים גם מצב של סיפוק ריגשי. בפעמים רבות במידה ולא יתווסף לדחף לפעול כנגד רעב מעצור יזום, ניתן יהיה להגיע למשקל-גוף שאינו רצוי. המעצור היזום הזה אינו פיזי, אלא רגשי ולכן נובע ממקור פנימי בתוכנו מהעצמי האנרגטי שלנו. שם נמצאת יכולת ניתנת להפעלה של מסוגלות ונחישות לעמוד בפני פיתוי לאכילה בכמות מופרזת. יש מי שיהיה להם קל להפעיל מעצור שכזה ובקלות יאכל רק כפי הצורך של הגוף, אך למי שיתקשה בכך- תידרש עבורו לקיחת אחריות אישית בנושא רעב ושובע. מצב נוסף בו מתאפשר סיפוק הוא מתוך הישג. למשל, ההישג שנרגיש אחרי שהחלטנו להתחיל למדוט (לעשות מדיטציות) והצלחנו לשהות במדיטציה כזו למשך כמה דקות לראשונה. יתכן וזו לא הייתה הפעם הראשונה שעשינו מדיטציה, אך זו הפעם הראשונה שהצלחנו לעשות אותה. ככלל, סיפוק מתוך הישג יהיה התוצר של כל דבר שנבע מבחירה שלנו, שנעשה והצליח לראשונה. השגנו משהו? הגענו ליעד שסימנו? מיד הדבר הבא, ההישג הבא, הסיפוק הבא שטרם מומש, מתייצבים ודורשים את התייחסותנו וסיפוקם. סיפוק הוא 'רעבתן' בלתי נלאה, שמציב בפנינו אתגרים ב'ווליום' עולה תמידית. השגנו משהו? הגענו ליעד שסימנו? מיד הדבר הבא, ההישג הבא, הסיפוק הבא שטרם מומש, מתייצבים ודורשים את התייחסותנו וסיפוקם. זאת אומרת, שאחרי שהרגשנו סיפוק קיימת סבירות גבוהה שיתייצב לו יעד חדש, והסיפוק שרק הרגשנו כבר ישכח. היעד החדש יכול להיות באותו הנושא או בנושא אחר וזה יופיע תמיד בהתאמה אישית לאופיו, אורח חייו והתפתחותו התודעתית של כל אחד. בכל מקרה, היעד החדש יהיה עם רף גבוה יותר. לדוגמה נושא המדיטציה עליה דובר כאן קודם. יעד חדש יכול להיות לעשות מדיטציה בת 10 דקות פעמיים ביום או מדיטציה אחת ביום באורך 30 דקות וכך גם מדיטציה חדשה במקום חדש. ממש כשם ש'כל הדרכים מובילות לרומא' כמאמר הפתגם, כך גם מרובות הדרכים לחוש סיפוק, זאת אומרת לחוש שלמות, זאת אומרת להיות מאושרים. וכשאנחנו מרגישים את זה, דבר לא יצליח לפגום בזה. אושר צרוף ומזוקק. סיפוק הוא סיפוק הוא סיפוק תחושת סיפוק יכולה להיות נוכחת אפילו רק למשך שבריר שניה, כי בנוסף להיות סיפוק 'רעבתן' במובן הטוב של המילה, מאחר והוא מניע אותנו לחוות יותר רגעי אושר, הוא גם נראה כשברירי ומשתנה תמידית. זהו בלבול שקל ליפול בפח שלו, משום שמה שמשתנה ושברירי אילו מצבי-החיים ולא סיפוק. סיפוק נשאר תמיד סיפוק. זה שיתכן ולא נחווה אותו אינו אומר שהוא משתנה. נהפוך הוא, עצם היותו יציב ובלתי משתנה הופך אותו לאפשרי וככזה מפיח תקווה ומניע. קל להבחין שסיפוק תלוי בגורמים מרובים וסובייקטיביים. אצל כל אחד הם יוצרים תמונה גדולה שמציגה את הצורך המתמיד בשימור היכולת לחוותו. גורמים מונעי סיפוק יכולים להיות למשל: נטירות טינה או הימנעות מלקיחת אחריות בנושאי זוגיות, כסף או ריפוי. ובמילים אחרות- מניעת סיפוק שהיא מניעת אושר, שייכת למידת מודעותנו למצב והסכמתנו לעשות משהו עבור שיפור. כל רגע ושנייה בחיינו מכילים בתוכם סיפוק-אושר, אך  זהו תיאור של מצב פוטנציאלי בלבד. מימושו דורש שיתוף פעולה מצדנו. תחילה נפעל נכון כשנבדוק האם רמת הסיפוק-אושר שלנו מבקשת שינוי. לאחר מכן נשאל את עצמנו האם אנחנו מוכנים לעשות משהו למען שינוי זה. אם אתם מוכנים לכך ומסכימים, התחלתם מהלך משנה חיים. כל שנותר הוא לבחור את אחת מהדרכים הרבות שקיימות בדיוק לשם כך ולהתחיל לצעוד בעזרתה, ורק לזכור שהדרך אל האושר אינה מאפשרת פגיעה. לא באחר ולא בי. שתפו אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp עוד פוסטים שתאהבו: כל הזכויות שמורות לענת בקר

חוש שישי

חוש שישי

כל שנדרש מאתנו הוא להיות בקשב אליו, לחוש השישי שלנו, ולהנות מהמידע שהוא מביא אלינו לשיפור חיינו. 10.05.2022 מאת: ענת בקר לפני כן כמה מילים על הישרדות. ללא יכולות שרידה לא נוכל להתקיים בגוף. הישרדות היא צורך בסיסי והיא לא קיימת רק כדי לקיימנו במצבי קיצון של החיים, כך שגם חיי היומיום שלנו דורשים את שצריך להישרדותנו בעולם. מזון, קורת גג, לבוש. כדי לאפשר הישרדות יש לקחת בחשבון ולהתייחס לכל מרכיבי הקיום שלנו. ומהם? רכיב אחד הוא הגוף הפיזי שלנו עם מערך החושים שבו. ללא החושים הללו, גופנו ימצא את מותו אם למשל נצעד לעבר קצהו של מצוק ללא חוש ראיה, או יכווה קשות אם נתקרב לשריפה ללא חושי ראיה, מישוש, ריח ועוד. הרכיב השני הוא מנוע אנרגטי שמהווה את יסוד קיומנו. חלקיק אנרגטי בלתי נראה, החלקיק הנשמתי שבנו. קיים ומקיים אך בלתי נראה ולא ידוע מיקומו. הוא ידיעה. הוא הרגשה. אם יש לנו חושים שעושים את עבודתם לשם קיום פיזי ופיזיקלי, יהיה זה רק טבעי שיהיה חוש שעושה זאת עבור הרכיב האנרגטי שאנחנו. חוש שישי הוא הוא זה. הוא הרבה מעבר לרק חוש. הוא אלמנט חיבור של המודעות שלנו לדברים עם התודעה שלנו ומשם לחיבור רחב יותר אל האחרים ועד ליקום כולו בהיותנו חלק ממנו. הרכיב האנרגטי הוא המנכיח שאנחנו אכן מחוברים ושיש משמעות לכל רגש, מעשה ומחשבה שלנו. הם חשובים ומשפיעים. כשם שיש לכולנו גוף ובזה אנחנו דומים, כך גם חוש שישי קיים אצל כולם ומרחיב את אזורי השיויון והדמיון בין בני-אנוש. אוכלוסייה הולכת וגדלה מתענגת כבר היום על מסריו ואיתותיו של חוש שישי ועושה בהם שימוש שמביא איתו רווחה לחייהם. ישנם רבים ששוקדים ללמוד עליו יותר כדי לדעת את החיבור הזה בינם לבין מידע רחב יותר ועמוק יותר עבור התפתחות וצמיחה, לשם איכות חיים גבוהה יותר ויותר. כל שנדרש מאתנו הוא להיות בקשב אליו, אל האינטואיציה שלנו אל ה'בטן' שלנו. הם מדברים אלינו תמיד, אך רק אם נקשיב אליהם נשמע ונוכל להשתמש במידע שהם מביאים. אם כך- חיי רווחה נמצאים בהישג ידינו בעזרת חוש שישי. הוא מדווח, מכוון ומניע אותנו לפעולה לטובת הגוף שלנו, הרגשות שלנו וההתפתחות האישית שלנו כדי לחיות חיים בהם אושר הוא חלק בלתי נפרד ומתרחב תמיד עבורנו. שתפו אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp עוד פוסטים בנושא חושים: כל הזכויות שמורות לענת בקר

חוש ראיה

חוש הראיה

הנץ יכול לראות ממרחק 80 מטרים חפץ בגודל של סנטימטר אחד בלבד. ידוע לנו על סרטנים שרואים הרבה יותר צבעים מאיתנו. מה יכולת הראיה שלנו מלמדת אותנו על עצמנו? Facebook Instagram Whatsapp

חוש ריח

חוש הריח

ריח תמיד שולח אותנו למחוזות מוכרים, כאלה שנעימים לנו, כאלו שלא, אבל תמיד ריח ישן יביא איתו זיכרון. 15.05.2022 מאת: ענת בקר חוש ריח אוגר עבורנו בקלילות הרבה ביותר זיכרונות. אנחנו לא שמים לב לכך שהוא מופעל בקלות שכזו ומייצר פעולה בה אנחנו נוקטים, כי הוא מדריך 'בילד-אין' אליו התרגלנו. הוא סוחף אותנו לעבר מאפיה קרובה עם ריח ילדות של מאפה אהוב עוד בטרם ראינו אותה או שמענו את המולת האנשים ששם או טעמנו את מטעמיו. כך הוא גם מרחיק אותנו למשל, מאדם שריחו דומה לריחו של מישהו שמערכת היחסים שלנו אתו גרועה. הוא מניח מידע נחרץ על נעים או לא נעים, על מושך או דוחה. חלוץ בראש המחנה ואפילו יותר מכך- הוא פורץ דרך. מעין דחפור דמיוני שמפלס עבורנו את הנתיב ללכת בו כשהוא נכון. הוא יוביל אותנו אל ארומת הקפה האהוב עלינו ויזיז אותנו במהירות משובל הריח של פגר מת בדרכנו אל הקפה. אפשר בהחלט לומר שריח 'מוביל אותנו באף'. אמנם השימוש שעושים במשפט הזה הוא לשלילה, ז"א שיש בו הכרזה על כך שמישהו מחליט עבורנו ואנחנו נגררים אחריו. אך יש בו גם הצגת עובדה פשוטה לגמרי. ריח מוביל אותנו באף לנתיבים ויעדים שלפעמים הם בלתי רצוניים עד שנשים לכך לב. זה כמו להריח בושם פריחת הדרים שתוביל אותנו בפועל אחרי אפינו למצוא את העץ המפיץ אותה ורק כשאנחנו כבר בחיפוש לשים לב לכך. יש נטייה להשתמש בחוש הריח בהשאלה ולתת לו גם יכולת קבלת החלטות במידה ועסקה 'לא מריחה לנו טוב' . 'ריחו' וריחו של משהו יגרום לנו לקבל החלטות לכאן או לכאן. ריח הוא פיזי, אך 'ריח'? הוא אנרגיה. הוא המנוע הפנימי שמאפשר לנו לחשוב עם הבטן. בפשטות ניתן לומר ש'ריחו' של דבר עובד היטב דרך המהות האנרגטית שמרכיבה אותנו. אנחנו שילוב מפואר של רוח וחומר. החומר מריח בעוד שניחוחו של 'ריח' נישא ברוח. שתפו אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp עוד פוסטים בנושא חושים: כל הזכויות שמורות לענת בקר

חוש שמיעה

timon-klauser-3MAmj1ZKSZA-unsplash

כדי לראות את התמונה השלמה של מהם חיים ומי אנחנו בתוכם, עלינו להסכים גם לשמוע וגם להקשיב.
הכי קל לעשות זאת כשנעזרים בעצמי האנרגטי שלנו שממתין לנו בסבלנות שנעשה בו שימוש רב ורחב יותר.

רגישות לזולת, רגישות לעצמי ומה שביניהם

פרח צומח

להיות בעל רגישות לזולת זה משהו שקל לנו להבין, גם אם לא קל לבצע. יסוד מאסיבי וחשוב בבניין חיינו, אך האם אנחנו שם? רגישים לזולת? רגישות מתבטאת בהרבה מובנים,  היא גם למשל דבר שמוכר כרגישות לחומרים שקיימים בעולם וקרוי אלרגיות. אנחנו מכירים את זה גם אם איננו סובלים מהן. יש הבדל ענק בין להיות רגיש לזולת לבין רגישות לחומרים, אוסיף  ואציין שרגישות היא רחבה הרבה הרבה מעבר לשתי הדוגמאות הללו. החלטתי להביא נקודות חשובות בעזרת השתיים הללו. בראשונה מדובר על הדבר החשוב ביותר בחיים, על כיבוד עצמי והדדי, על הבסיס לסליחה. תכף מסבירה בהרחבה מדוע הסליחה כל כך חשובה. בדוגמא השנייה מדובר על נושא שנראה מאד מציאותי וגשמי למי שסובל מאלרגיות, כי הוא בגוף. זהו נושא אישי שמטרתו להסב את תשומת הלב למקום בתוכנו המבקש הקלה וריפוי ברגישות. האם נעשה משהו בקשר לזה שלא קשור לגוף בלבד? זה כבר לבחירתו האישית של כל מי שהוא בעליהן של אלרגיות. וחוזרת לדוגמא הראשונה להסביר מדוע היא הבסיס לסליחה. כאשר יש בי רגישות לזולת, זה אומר שאני מבחינה שבו יש משהו שמתנהל בשונה ממני. אם השוני נעים לי אז קל מאד לסלוח לו על כך, אך אם השוני ההתנהלותי הזה מפריע לי, וניקח דוגמא למשל התנהלות רגזנית – שם יושבת עבודת הסליחה לרגזן, אבל היא מתרחשת עם עצמי. ״כאשר יש בי רגישות לזולת, זה אומר שאני מבחינה שבו יש משהו שמתנהל בשונה ממני״ האם בשם זה שלא נוח לי, שקשה לי עם הרגזנות הזו, אותו אדם לא יכול להיות סלוח על ידי? הרי אין כרגע באפשרותו להתנהל אחרת. מחר אולי כן, אך כעת עדיין לא. מודעותו של אדם לכך שרגזנותו מפריעה לאחרים היא מצב שרק חלק מהאנשים יגיעו אליו, כי כאמור זה דורש פתיחות ומיקוד עצמיים. האם על כך שטרם הגיע אליה נאשים, נשפוט ונעניש אותו? אין הדבר אומר שזה בסדר לנו להמשיך ולסבול מהתנהלותו. אך יש ביכולתנו להשכין שלום במקום הזה בעזרת הסליחה. הסליחה היא המקום בו אנחנו מקבלים את האחר, כי הבנו שלא הייתה בעיה כלל בזמן בו התרחש הדבר. ומה זאת אומרת? זה נשמע הרי לא הגיוני. באותו הזמן, האחר לא היה בתודעה עצמית על מה שרגזנותו גורמת לסביבה ולכן נהג רק כפי שהיה ביכולתו דאז. פריט חשוב הוא ההבנה שהוא לא ידע שפגע במישהו אחר. הוא פשוט היה הוא. ועם כל כמה שזה נשמע אבסורדי, אז זה היה הוא בגרסה הטובה ביותר שלו בזמן שהפגיעה בנו התרחשה. ״הסליחה היא המקום בו אנחנו מקבלים את האחר״ נשמע מופרך? ממש לא! בנוסף, הלא זה בדיוק המקום שנרצה למצוא את עצמנו בתוכו, כשאחרים מאשימים אותנו במשהו שעשינו או באופן שהתנהלנו. אז ברגישות נגיש לאחר את שאנחנו רוצים. לא כאמירה מהפה לחוץ, אלא מהמקום בו החיבור אל האמת מוביל אותנו בטבעיות לשם. מהי האמת הזו? היא מקום של הרבה 'שינים', של שלווה, שקט, שלום, שולם, שלמות. מקום של היפתחות והתפתחות אל התנועה המדויקת, אל העוצמה שברגישות. שתפו אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תקשור: כל הזכויות שמורות לענת בקר

Secret Link